השקעה בשוק ההון – קבלת החלטות בתנאי חוסר וודאות

כידוע לכולם השווקים הפיננסיים הינם שווקים תנודתיים ועל כן לא ניתן להגדיר בשווקים אלו תשואה קבועה כגון זאת המתקבלת מהשקעה באג"ח ממשלתי. יתרה מזאת השווקים הפיננסיים יכולים לחשוף את המשקיעים לנפילות חריפות כפי שראינו בשנתיים האחרונות.

בתנאים נתונים אלו של התנהגות השווקים הפיננסיים כל החלטת השקעה, הינה למעשה קבלת החלטה בתנאי חוסר וודאות. האסטרטגיה הטובה ביותר בתנאים אלו הינה בעלת תכלית פשוטה – "קודם כל הגנה על שווי ההשקעה שנצברה ורק אחר כך יצירת רווחים חדשים".

ההחלטה הבסיסית המתבקשת מאסטרטגיה זו, הינה פיזור סיכונים, דהיינו פיזור ההון האישי בין אפיקים סולידיים המעניקים תשואה קבועה ומובטחת (אף אם היא נמוכה) לאפיקים תנודתיים היכולים להעניק תשואות גבוהות אך גם לחשוף את המשקיע להפסדים. מי שכספי הפנסיה שלו מושקעים כולם במניות, יכול להיות באופוריה בשנה אחת ובהיסטריה טוטלית בשנה שלאחר מכן. לחץ פסיכולוגי שכזה יהיה תמיד יועץ רע.

באשר להשקעה בשווקים הפיננסיים, מטרת הניתוח הטכני הוא לזהות את מגמת הנכס הפיננסי תוך שימוש בכלים בעלי אופי סטטיסטי. ניתן להפעיל את הניתוח הטכני על מסגרות זמן שונות, החל ממגמה תוך יומית עבור למגמה לטווח הקצר (מספר שבועות) דרך מגמה לטווח הבינוני (מספר חודשים לפחות) וכלה במגמות ארוכות טווח (מספר שנים). יישום נכון של הניתוח הטכני אמור לתת בידיו של הסוחר או המשקיע כלי לזיהוי אפקטיבי של יחס סיכוי/סיכון לצורך קבלת החלטות מסחר.

ההבדל המהותי בין משקיע פונדמנטלי למשקיע או סוחר טכני הוא בכך שהמשקיע הפונדמנטלי מושקע כל הזמן בשוק וחשוף לירידות, בעוד שהמשקיע או הסוחר הטכני עוזב את השוק (או עובר לשורט) כאשר האינדיקטורים הטכניים מאותתים על שינוי מגמה (בטווח הזמן הרלוונטי). המשקיעים (הפונדמנטלים) המוסדיים, חשופים כל הזמן לשוק על פי תקנון הקרן או הקופה אותה הם מנהלים. לשם דוגמא – 15% מההון של קופת גמל יכול להיות מושקע בהגדרה במניות, גם כאשר הקופה תצבור עקב כך הפסדים.

לגבי חלק ההון המושקע באפיקים הפיננסים (מט"ח, סחורות, מניות) יש לגבש טקטיקת השקעה הנגזרת מאסטרטגיית ההגנה שציינו ומטווח הזמן שבו כל משקיע או סוחר בוחר לעבוד.

השקעה לטווח בינוני וארוך (מספר חודשים לפחות עד לכמה שנים) – בטווח זמן זה עדיף להשקיע במכשירים העוקבים אחר מדדים ראשיים (ע"י תעודות סל או חוזים) ולא במדדים סקטוריאליים, במניות, מטבעות או סחורות ספציפיות. הסיבה לכך היא כי לאורך זמן "הסוסים" המושכים את השוק מתחלפים ביניהם והשקעה במניה ספציפית שהייתה מובילה בתחילת מחזור שוק יכולה להתגלות כמאכזבת בהמשך. כאשר אנחנו מושקעים במדד עצמו הסוסים מתחלפים ביניהם מעצמם.

השקעה לטווח קצר (מספר שבועות) – בטווח הקצר אנחנו מנסים לתפוס את הסוסים המהירים ביותר בכל סיבוב של המרוץ, אך החוכמה היא לבחור בסוס בטוח שלא יפיל אותנו מעל גבו תוך זמן קצר (זכרו כי קודם כל יש להגן על ההון הנצבר). שיטת המסחר שפיתח ג'קי ברוך מנסה לסנן את הסוסים הבטוחים ביותר ולקנות אותם בנקודות המבטיחות ביותר מבחינת יחס סיכוי/סיכון.

קניה בנקודת שפל/סיכון - כאשר המניה יורדת לרמת תמיכה במחזורי מסחר מתכווצים, דהיינו שלחץ המוכרים הולך ופוחת ועל כן קיים סיכוי גבוה שכניסת קונים יעלה את מחיר המניה ללא התנגדות ממשית של מוכרים. קניה זו טומנת בחובה סיכון ויש לממש את המניה במידה שרמת התמיכה נשברת. עצירת ירידתה של מניה ברמת תמיכה ללא התכווצות במחזורי המסחר בעת הירידה,  מעידה על סיכון רב להפוגה טכנית בלבד בירידה.

קניה בפריצת רמת התנגדות – קניה זו סולידית יותר אולם בתנאי שמתקיים בה תנאי יסודי אחד והוא כי פריצת רמת ההתנגדות התבצעה במחזור גבוה יותר מפריצת רמת ההתנגדות הקודמת. תנאי זה מאשר כי קונים חדשים מצטרפים למניה והם שידחפו אותה קדימה. פריצת רמת התנגדות במחזור נמוך תסתבר במקרים רבים כפריצת שווא. מי שמסתכל רק על רמות המחירים עשוי לתהות מדוע לא יצא איתות על מניה שפרצה רמת התנגדות קודמת, אך בדיקת מחזורי המסחר עשויה לספק לו את התשובה. אגב, מבחינת גלי אליוט, פריצת רמת שיא קודמת במחזורי מסחר נמוכים ואף דועכים הינה מאפיין קלאסי של גל 5 שהינו גל סוף מגמה ואשר לרוב הינו גל קצר הן בטווח המחירים והן בטווח הזמן.

העובדה כי בחודשים האחרונים (ספטמבר – נובמבר 2009) יצאו איתותים בודדים בלבד שהצליחו לענות על הקריטריונים הברורים, הינה עדות טובה ביותר על מצבו הטכני הבעייתי של השוק וזאת על אף שמדדי ת"א 25, ת"א 75 ומדד הבנקים קבעו שיאים שנתיים חדשים. כמשל אוכל להגיד כי גם כאשר פני הים נראים שקטים אין זאת אומרת כי אין במים מערבולות וזרמי סחף. הנמשל הוא כי הניתוח הטכני מאפשר לנו להבחין בעליות מחירים שאינן מתבססות על יסודות מוצקים ושעדיף להתרחק מהן.

כמה שעות לפני סיום עריכת מאמר זה, התפרסמה הידיעה כי חברת "דובאי העולמית" ולמעשה ממשלת דובאי, אינה יכולה לעמוד בשלב זה בתשלום חובותיה בהיקף של 60 מיליארד דולר. ידיעה זו נותנת משנה תוקף להערכה כי השווקים הפיננסיים העולמיים עומדים כיום על קרח דק. כעת יותר מתמיד, עלינו לנהוג במשנה זהירות תוך הקפדה רציונאלית על הכללים אף אם אמוציונאלית קשה שלא להתפתות לשירת הסירנות.

בברכה

יואב א.